Israel

יש עלי עליהום גדול, זה לא מזיז לי

ביום שישי שעבר, קצת אחרי השעה 9 בבוקר, קרס חלקה העליון של ה"לֶבּנִייה" הצפונית, אחת משתי ארובות הקירור המפורסמות של בתי הזיקוק במפרץ חיפה. מפלצת הבטון המתפוררת ותאומתה המשופצת, שהפכה למרכז מבקרים, הן סמל עם פיצול אישיות. מצד אחד, אף שהן לא בשימוש כבר יותר מעשור, וגם כשפעלו פלטו אדי מים בלבד - הלבניות מזוהות עם איומי התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה, ואף מתנוססות על הלוגו של חברת בתי הזיקוק לנפט (בז"ן).

מצד שני, זה גם אחד מסמליה המובהקים של העיר חיפה, החביב על תושביה, ולכן ייתכן שכיפת הלבנייה הפצועה תשוקם. עבור ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם (49), הארובות הן סמל במובן נוסף: סמל ל"תקיעותה של חיפה אי שם באמצע המאה הקודמת, עם כלכלה שמבוססת על תעשיות כבדות, מזהמות, מיושנות. די, מספיק, העיר הזאת דועכת וחייבת כבר להתקדם הלאה, למאה ה־21".

שנה ושמונה חודשים חלפו מאז זכתה קליש־רותם בבחירות לראשות העיר, בין השאר כי התחייבה לחולל שינוי כולל ועמוק במפרץ חיפה ולפעול לנקותו מהזיהום ומהמפעלים. בשנים שקדמו לבחירתה פעלה לא מעט בנושא איכות הסביבה, ועם כניסתה לתפקיד אמרה כי "במקום להביא לפה את הצעירים, אנחנו הורגים אותם". נכון לעכשיו, בתי הזיקוק לא זזים לשום מקום.

"כולם רוצים שאצא בהצהרות שמחר בבוקר אני מעיפה מפה את בז"ן", היא מגיבה בביטול, "להגיד שאני סוגרת את הברז לתעשיות המזהמות כרצוני אלה הצהרות פופוליסטיות ותו לא. ברור שהיעד הוא לפנות את המפרץ כדי שיישארו רק תעשיות נקיות, ירוקות ומתקדמות, הקרקעות המזוהמות יעברו תהליך ניקוי והבראה, ויוקמו שכונות ואזורי פנאי ובילוי. זה תהליך של שנים.

"מאז שנכנסתי לתפקיד, היחס של עיריית חיפה למפעלים השתנה מאוד. הם מתלוננים על כך לא מעט, כי כנראה התרגלו לחיים טובים פה בחיפה. אני לא נחמדה אליהם. לא מעגלת פינות, לא נותנת הנחות. הוריתי ללשכה המשפטית לבדוק בשבע עיניים כל אישור, כל רישיון, כל היתר. המסר הוא ברור: אתם רוצים להישאר פה? אין בעיה, אתם תעבדו כמו טטלך, לפי מה שאנחנו נקבע לכם. תישארו רק בתנאי שתהיו שכנים טובים.

"התיירים יורדים מהסירות ומהאוניות, ומייד עולים על אוטובוסים לתל אביב, לטבריה ולירושלים". נמל חיפה // צילום: הרצי שפירא

"אבל הם לא שכנים טובים, ולא מתייחסים בכבוד אלינו ולבריאות שלנו, ולכן אני לא טובה אליהם. עיריית חיפה מנהלת בימים אלה ארבעה הליכים משפטיים מול בז"ן וחברות־בת שלה. התחלנו לגלות הרבה דברים לא תקינים. למשל, החליפו צנרות, הגדילו צינורות בלי שאף אחד חשב שצריך לקבל היתר".

אבל את הבטחת להחליף את בז"ן בנדל"ן.

"אלה דברים שלא נתונים רק בידיים שלי ושל ראשי הרשויות השכנות. מנהל מקרקעי ישראל הכין את תוכנית 'מפרץ החדשנות', שהיא מדהימה. אם היא תצא לפועל, יוקמו 100-80 אלף יחידות דיור והמפרץ יהפוך לוונציה, תוך שימוש במי תהום ליצירת אגמים ותעלות. תוכניות מרהיבות ומאוד ריאליות, לדעתי".

ריאליות?

"זה דורש הרבה מאוד עבודה, אבל זה יקרה. אני רואה את המפעלים זזים מפה. רובם לא נחוצים, והיתר יכולים להתרחק, למשל לנגב. יותר ממחצית מהתוצרים שמיוצרים במפרץ מיוצאים למדינות אחרות, וכבר ברור לכולם עד כמה מופרך שנסתכן עבור זה.

"במארס שעבר התוכנית אושרה פה אחד בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה. מדובר במהפך היסטורי, שישנה מהיסוד את מטרופולין חיפה. לתוכנית נלווה דו"ח שהוכן עבור משרד ראש הממשלה, שהראה שזה משתלם למדינה גם מבחינה כלכלית".

לאישור בוועדה המקומית אין משמעות בפועל.

"נכון, זה חייב להיות מאושר ברמה הארצית. האישור שלנו היה צעד הצהרתי, שמדובר בתהליך נכון ומגיע לנו שייצא לדרך. מי שרואה את התוכנית הזאת מוקסם ומסוחרר. זה כמו לאכול מפרי עץ הדעת. פתאום קולטים שאפשר לשנות את הגורל האכזר של חיפה".

"אוסף כישלונות ניהוליים"

על קיר המסדרון הארוך שמוביל אל לשכת ראש עיריית חיפה תלויים דיוקנאותיהם של מי ששימשו בתפקיד משנת 1914. החל בחסן ביי שוכרי ובעבד אל־רחמאן אל־חאג', וכלה בעמרם מצנע וביונה יהב. עשר תמונות בסך הכל, ממוסגרות וזהות בגודלן, של עשרה גברים, בשורה ארוכה המסתיימת סנטימטרים ספורים ממשקוף דלת הכניסה ללשכה. הדיוקן הבא, של האישה הראשונה בתפקיד, ינדוד כנראה לקיר אחר. ואולי גם זה סימבולי, לאור מה שחושבת קליש על האופן שבו נוהלה העיר לאורך השנים.

"סמל לתקיעותה של חיפה במאה הקודמת". מפרץ חיפה // צילום: מישל דוט קום

"כששואלים אותי בפליאה, 'המצב של העיר עד כדי כך גרוע?' אני עונה: 'יותר'", היא אומרת בנחרצות, "מדובר באוסף של כישלונות ניהוליים. עשרות שנים שחיפה מדשדשת, כשהמשמעות היא לא דריכה במקום, אלא הידרדרות לאחור. וזה לא בא בחשבון עוד".

היא יושבת על אחת משתי ספות העור שבפינת האירוח בלשכתה ושותה קפה הפוך מחלב סויה. קירות החדר רחב הידיים מחופים עץ כהה, וגם שולחן העבודה, הכיסאות סביבו, שולחן הקפה והכונניות עשויים כולם עץ כהה וכבד. בארון גדול ורחב עם דלתות זכוכית מסודרים כלי חרס, אולי פריטים ארכיאולוגיים, כמוצג מוזיאוני.

"הלשכה כמעט לא השתנתה מאז ימי אבא חושי" (ראש העירייה בשנים 1969-1951; נ"ל), אומרת קליש, "יש בי רספקט לזה, למרות שהייתי שמחה להחליף הכל בכמה פריטים לבנים מאיקאה".

על מסך פלזמה לצד שולחן העבודה מופיעה מפה אינטראקטיבית של העיר, שעורקיה צבועים ירוק, צהוב ואדום. קליש מסבירה שאלה כבישים, מדרכות, מדרגות, קירות תמך. ירוק הוא מצב טוב, אדום הוא גרוע, "ומה שבצהוב יהפוך בקרוב לאדום, אם לא נטפל בו מהר. המצב לא טוב".

לְמה אתם מחכים?

"מצחיק, זה בדיוק מה שנשאלתי לפני כמה ימים, כשנפגשתי עם קבוצת תושבים שהתלוננו על בורות בכבישים. אמרתי להם, 'נראה לכם באמת שאני לא רוצה לטפל בהכל מיידית? מה, אני לא שוברת את הגב כשאני נוהגת בכבישים?' נדרשים מיליארד עד מיליארד וחצי שקלים כדי לטפל בכל התשתיות האלה, וחסר לי כסף.

"רק לאחרונה, אחרי הרבה בדיקות וסדר שהוכנס בהדרגה למערכת, אנחנו מתחילים להבין שהמערכת הפיננסית של העיר לא התנהלה נכון, ומגלים דברים מדהימים. מאות מיליוני שקלים לא הגיעו לתושבי חיפה. ההערכה שלי היא שמדובר על סכומים שבין רבע מיליארד לחצי מיליארד".

ראש העיר הקודם, יונה יהב // צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני

איפה הם?

"עוד לא לגמרי ברור. לא היתה תוכנית עבודה, לא היה פיקוח, לא נקבעו סדרי עדיפויות. כאילו התקצוב נעשה לפי מי שצעק הכי חזק. למשל, ניתנו עבודות לקבלני גינון, אבל לא נבדק אם עשו ומה עשו. כך גם לגבי המון קבלנים, שהועברו להם כספים ולא נבדק אם ביצעו את העבודה או לא. נחתמו חוזים לניקוי תחנות אוטובוס: שניים וחצי מיליון שקלים. על מה ולמה? ומי פיקח על כל זה? אין לי תשובות.

"חברות וגופים מסחריים עתירי הון משלמים פה כבר שנים ארנונה שהיא עשירית מהסכום שאמורים לגבות מהם. למשל, חברה מסוימת משלמת 600 אלף שקלים לשנה, במקום 6 מיליון. אלה לא הנחות שנחוצות כדי להבטיח שהם יפעלו כאן. אלה חברות שבכל מקרה יהיו בחיפה, ובערים אחרות לא יקבלו הנחות כאלה.

"הסכומים מצטברים, מיליונים ועוד מיליונים, והם חסרים לי לריבוד כבישים ולתיקון מדרכות. אנחנו עובדים על זה, כדי שהכספים יוחזרו לחיפאים".

מה אתם עושים, למשל?

"אחד מערוצי העשייה שלי הוא הכנסת שינויים ארגוניים בעירייה. מצד אחד, הרבה תפקידים לא קיימים, ומצד שני, אינספור כפילויות של ממלאי תפקידים וסמכויות. למשל, שלושה גופים בתוך העירייה שטיפלו בבנייה ציבורית. מרוב עצים לא רואים את היער, ואז פרויקט שאמור לעלות מיליון שקלים עולה כפול.

"העלות של בניית בית ספר 'חוגים' החדש הגיעה ל־80 מיליון שקלים, ולא נשאר כסף לבניית אולם ספורט. לפי התחזיות, כל הבנייה היתה אמורה לעלות 30 או 40 מיליון שקלים. איך הסכום הכפיל את עצמו? שאלה טובה. הושקעו 80 מיליון שקלים, ובסוף גילו ששכחו להביא יועץ ניקוז, והתקרות דולפות.

"אני מנקה פה אורוות, חבל על הזמן. אני גם חוטפת בגלל זה, אבל ממש לא מזיז לי. אני עומדת לעשות שינויים ארגוניים עמוקים כדי לייעל תהליכים".

בחודשים הראשונים שלך בתפקיד פוטרו 24 עובדי תברואה, ומנגד מונו חמישה סגני ראש עיר בשכר של יותר מ־40 אלף שקלים.

"אלה ספינים. עובדי התברואה האלה התקבלו מראש לעבודה זמנית, וכשנכנסתי לתפקיד תקופת ההעסקה שלהם הסתיימה. מעולם לא פיטרתי עובדים זוטרים כמו עובדי ניקיון או סייעות. בשום אופן לא, להפך. אני לא יכולה לסבול את זה שבכל שנה פיטרו והחזירו אותם לעבודה לסירוגין, בלי לדאוג להם לתנאים סוציאליים בסיסיים.

"יש פה ועד עובדים, שמנהל מולי מאבק בגלל צעדי התייעלות שאני מבצעת, אבל זה לא יעזור להם, אין סיכוי שאתקפל מולם. אני דואגת לעובדים יותר מהוועד דואג להם. אני נפגשתי עם עובדים בלי שכר ראוי, בלי תנאים. אחרי הפגישה עם סייעות בגנים היו לי דמעות בעיניים. לאחרונה הוספתי לסייעות מיליון שקלים, רק בתור התחלה.

"עוזרת לכולם". קליש רותם // צילום: פיני מ.סילוק

"ועד העובדים רוצה שכל דבר שיקרה יהיה רק בהסכמתם, וזה לא יקרה בחיים. אני נבחרתי, ועם כל הכבוד, הפררוגטיבה הניהולית היא שלי. אם אני מחליטה להקים מחלקה שתטפל בנושא מסוים - זה מה שיקרה. אני איידע אותם, אבל לא אמתין לאישורם.

"שנים רבות היו פה הרגלים שהביאו את הארגון למצבו הנוכחי. רבים מהעובדים עצמם, בניגוד לוועד, משתפים פעולה. מתברר ששנים היו עובדים שניגשו להנהלה והתריעו על דברים שלא נראו תקינים בעיניהם, שיש מכרז שצריך להיבדק, שניתנה בלעדיות לנותן שירות מסוים. אני אעשה פה סדר, גם אם ימחו נגדי ויפגינו וגם אם ישביתו את התברואה וערימות הזבל יגיעו עד הגג.

"לגבי הסגנים, אני דוחה לחלוטין את הביקורת המגוחכת הזאת. זה מה שהחוק מאפשר לי, ואני אפילו מופלית לרעה. למשה ליאון בירושלים יש שמונה סגנים, ולרון חולדאי בתל אביב יש שבעה סגנים, כשלכולנו אותה כמות של חברי מועצה, 31.

"צריך להוסיף לי סגנים, חמישה לא מספיקים. זה מתבקש להוסיף, גם לנוכח העובדה שבמערכת המוניציפלית יש הרבה סיעות יחיד, וכמעט בלתי אפשרי לבנות קואליציה, וגם כי האנשים האלה עובדים מהבוקר עד הלילה, עושים עבודה מעולה למען הציבור, ומגיע להם להתפרנס.

"נוסף עליהם יש חברי מועצה וחברות מועצה, שגם הם עובדים ללא הפסקה, אבל בהתנדבות. זה באמת נראה הגיוני למישהו שנבחרי ציבור יעבדו בהתנדבות? מחזיקת תיק החינוך אצלי, סיגל ציוני, עובדת 24/7, זמינה תמיד, מתרוצצת בכל העיר, מסורה באופן מוחלט - ולא מקבלת על זה שקל. בעיניי זה לא סביר".

איך התייעלות, תקצוב נכון והיעדר כפילויות מסתדרים עם מנהלת 2030 שהקמת, כשעלותה רק לשנת 2020 היא קרוב ל־3 וחצי מיליון שקלים? צוות מצומצם של יועצים שכפוף לך ונתפס כמעין עיריית צללים, שמנהלת בפועל את העיר, מעל המנגנון הקיים.

"אני כבר מודיעה לכל המבקרים למיניהם, שמנהלת 2030 עוד תגדל. כרגע יש איתי שלושה יועצים ועובדת עירייה אחת, והמנהלת צריכה למנות אפילו עד עשרה אנשים. אני בונה פה צוות שעוסק באסטרטגיה.

"בצבא אומרים תמיד ששמים את הכסף על הסיירות המובחרות ביותר. זאת סיירת מטכ"ל שלי, ואני אנתב לשם את כל המשאבים שיידרשו. כי זה המנוע לאסטרטגיה של העיר לעוד 15 ו־20 שנה. לא היה פה אף אחד בעירייה שמסוגל לעשות את זה איתי, עד הקמת המנהלת. לחבר הייטק עם תחבורה ציבורית, עם תיירות ובתי מלון, עם מסחר ועם תרבות אוונגרדית ושיקום מבנים היסטוריים. מי שיעז לצאת על המנהלת, שיבין שלא מזיז לי. לא אכפת לי. אני ממוקדת מטרה".

"אנחנו חיים בתוך הטבע, וזו בעיה שדורשת פתרון". חזירי הבר בחיפה // צילום: רויטרס

למה נדרש יועץ לתיירות כשיש עמותה לפיתוח התיירות? למה נדרש יועץ כלכלי כשיש את החברה הכלכלית לחיפה?

"זה לא קשור. העמותה לפיתוח התיירות אחראית לעלוני מידע, לסיורים, לתפעול לשכות תיירות. היא לא מסוגלת לעשות אסטרטגיה, סורי. אם רוצים שהעיר הזאת תתקדם, המנהלת הזאת עוד תגדל. אני אביא לכאן את אנשי המקצוע הכי טובים בארץ כדי להוציא את העיר מהברוך שהיא נמצאת בו.

"אני זקוקה לאנשים שיעשו חיבורים פוליטיים ועסקיים, ואת זה החברה הכלכלית לא יודעת לעשות ולא אמורה לעשות. אין לי היום מי שיביא שותפים עסקיים לחיפה, ולכן אני אכניס יועץ כלכלי לעירייה, על אפם ועל חמתם של כולם, כדי שיאפשר לקדם יזמות עסקית בחיפה. חיפה תקועה בשנות ה־80 ולא מסוגלת לבנות אסטרטגיות שמותאמות למאה ה־21. אני למדתי את הדברים האלה לעומק. למדתי מתוכנית ההתחדשות של בילבאו בספרד, שהובלה על ידי צוות אסטרטגי,

Ria 2000. לפני כחצי שנה אירחתי את ראש עיריית קופנהגן, שעברה גם היא התחדשות מטורפת, ולמדנו ממנו איך הוא הוביל את כל התהליכים האלה.

"התחלתי להניע את הדברים בחיפה, יש בה פוטנציאל שלא נופל מזה של אף אחת מהערים האלה, והיא יכולה וצריכה להפוך לעיר המובילה והאטרקטיבית ביותר בישראל. בשביל זה אני צריכה צוות חזק ומקצועי, שחושב אסטרטגיה".

בכל זאת, למתבונן מהצד זה נראה תמוה. להשקיע עכשיו מיליונים באסטרטגיה לעוד 20 שנה, כשאת בעצמך מלינה שחסרים לך מיליונים לצרכים אקוטיים כמו ריבוד כבישים.

"זה לא תמוה. זה בסך הכל איך שהתקשורת המקומית הבזויה דואגת להציג את הדברים. אבל אני לא רואה אותה ממטר. היא לא קיימת מבחינתי. אם זה היה תלוי בי, הייתי אומרת לדובר שעובד איתי שחבל על הזמן היקר שלו, יש מיליון דברים לעשות, בוא נדבר ישירות עם התושבים. הדובר שלי חושב אחרת".

גם על זה מבקרים אותך לא מעט. את מתעלמת מהתקשורת ומתנהלת בעיקר במדיה החברתית, לצורך עדכון הציבור מדי פעם.

"אני כל הזמן בשטח, ושם אני מדברת ומקשיבה לתושבים. יש גופים ואנשים שיודעים לצאת לתקשורת, ויש פה תקשורת מקומית שמשתפת איתם פעולה. מצד אחד, יש לי אופוזיציה שמנסה לעשות לי דה־לגיטימציה, אבל מצידי היא יכולה לעשות סלטות באוויר. יש לי כל כך הרבה עבודה חשובה לעשות.

"מצד שני, ברגע שעצרתי את תקציבי הפרסום של העירייה בתקשורת המקומית, היו מי שחיכו להתלבש עלי. אני לא עובדת טוב עם איומים. החלטתי שאני לא צריכה לפרסם כל דבר הכי קטן שמתקיים בעיר. אלה סכומים גדולים, מיליוני שקלים, שאני צריכה לטיפול בתשתיות ולבניית אסטרטגיות, לא למודעות פרסום.

"יש כמה חברי מועצה מתוסכלים, שמנסים להמעיט בעשייה חשובה. פעם ראשונה שמישהו עוסק בתכנון בר קיימא בחיפה. היועצת, אורנה אנג'ל, עוברת במנהל ההנדסה ומשנה להם את כל התפיסה. ואני אביא למנהלת יועץ תחבורה ציבורית. לא קיימת חשיבה על זה בכלל. אתם רציניים?

"יותר לא תהיה שום תוכנית בעיר הזאת בלי לחשוב במקביל על תחבורה. חיבור בין המטרונית לקווי האוטובוס, לכרמלית, לרכבת ישראל. לא יכול להיות שאני אעשה את הכל. אני עובדת כל יום עד 12 או 1 בלילה. אז הצוות שלי יעשה את זה איתי, ואם מישהו יעז לתקוף את מנהלת 2030, חבל לו על הזמן. זה הדבר הכי חשוב שקורה בעיר הזאת והדבר היחיד שיוכל להוציא אותה מהברוך שהיא טבעה בתוכו".

"באים, הורסים וממשיכים". הגנים הבהאיים // צילום: מישל דוט קום

קליש נולדה וגדלה בחיפה. בת לחנה, מורה למוזיקה, ולד"ר אברהם רותם (רוטנברג), שהיה מרצה בטכניון ועבד ברפאל. היא הבכורה בין שלושה ילדים. אחותה אפרת מתגוררת בתל אביב עם משפחתה. אחיה אוּרי נפטר ממחלת הסרטן במהלך שירותו בצה"ל. שנתיים לאחר מותו נפטרה גם האם חנה, בגיל 54. קליש טוענת ללא היסוס כי זיהום האוויר בחיפה אחראי במידה רבה למותם בטרם עת.

היא נשואה לבועז קליש, מהנדס מכונות בתחום הטכנולוגיה הרפואית, ואמא לרתם (22), המשרת בחיל המודיעין ובוגר מדעי המחשב כעתודאי בטכניון, ולרואי (18), העומד להתגייס לצה"ל. הם מתגוררים בשכונת רמות ספיר. למדה בתיכון אליאנס בחיפה, שירתה כמאבחנת מחקר בחיל האוויר ואז למדה לתואר ראשון ושני בפקולטה לאדריכלות ולבינוי ערים בטכניון. לאחר מכן המשיכה ללימודי דוקטורט במכון הטכנולוגי בציריך, שבמסגרתו התמחתה בהתחדשות ערים. בהמשך לימדה תכנון ועיצוב ערים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב ופתחה משרד פרטי לתכנון ערים בחיפה.

ב־2013 התמודדה לראשונה בבחירות לראשות עיריית חיפה מול יונה יהב וזכתה עם סיעתה, "חיים בחיפה", ל־15 אחוזי תמיכה, שתורגמו לשלושה מנדטים במועצת העיר. במהלך הקדנציה הראשונה ישבה הסיעה באופוזיציה. בבחירות באוקטובר 2018 זכתה ל־56 אחוזים מקולות המצביעים והביסה את ראש העיר המכהן, יונה יהב, שזכה ל־38 אחוזים מהקולות ופינה את כיסאו לאחר שלוש קדנציות בתפקיד.

אחד הגורמים שהביאו לניצחונה המוחץ היה תמיכת נרחבת של הציבור החרדי, ובפרט סיעת דגל התורה, שנציגה בכנסת, ח"כ משה גפני, קרא בפומבי להצביע עבורה, וגם פעל לשם כך.

"כן, החרדים תמכו בי בבחירות, למרות שאני אישה", היא מחייכת, "אני חושבת שהקשר שנוצר עם כל כך הרבה קהילות בעיר נובע מכך שהבינו שאני פה כדי לשרת את כל התושבים באופן שוויוני.

"בואו נודה: יש את חיפה הפריבילגית ויש את חיפה הפחות פריבילגית, וזה צריך להשתנות. כל התוכניות שלי להתחדשות עירונית כוללות מחשבה גם על זה. אני רוצה להוריד את האנרגיה של היזמים במורד ההר, לכיוון החוף. זה מה שיהפוך את חיפה לריביירה. ובדרך מההר אל החוף יש שכונות רבות במצב גרוע.

"אני משנה פרדיגמות של עשרות שנים, מתקופת אבא חושי. הוא התחיל לטפס במעלה ההר. להשקיע במרום הכרמל, ולא בעיר התחתית. בתקופתו היה מקובל בכל העולם להתרחק ממרכז העיר. המרכז נחשב למקום רע, צפוף, מלוכלך, מסוכן יותר. אז זה היה מקובל וטבעי, היום זה בלתי נסלח.

"המגמות בכל העולם הן לחזור למרכזי הערים. זה בדיוק מה שאני מבקשת לעשות: לחזור לאזורים הוותיקים, לחזק מחדש את המרכזים הישנים. רצועות החוף, קריית חיים מערבית, קריית אליעזר, ששם התיישבו סבא וסבתא שלי שעלו מסיביר אחרי השואה, בדירה של 35 מטרים שהם ראו בה ארמון עד יום מותם. קריית אליעזר בנויה כמו מעוז אביב, שבה אחותי מתגוררת. תראי לאן הגיעה השכונה הזאת ולאן הגיעה השכונה ההיא. קריית אליעזר זאת שכונה שהתרסקה ונזנחה, ומחייבת שיקום וטיפול וגם חיבור אל הים".

נשמעות כלפייך טענות שאת גומלת לחרדים על התמיכה בך.

"זה נורא מצחיק. אני עוזרת לכולם, ובגדול אני לא מספיק עוזרת לאף אחד, כי העיר הזאת מתפוררת, וצריך לטפל בכל כולה. מה שכן, אני מפסיקה את ההזנחה ארוכת השנים של הציבור החרדי והציבור הערבי בחיפה. בבתי הספר הציבוריים במגזר הערבי המצב מזעזע. עדיין אין לי בשורות, אבל אנחנו מתחילים לעשות סדר בבלאגן. 60 עד 70 אחוזים מהאוכלוסייה הערבית בחיפה לומדת בבתי ספר פרטיים, ומנגד, בתי הספר הציבוריים מחפירים. צפיפות, מחסור בכיתות, אין מגרשי משחקים. זוועה. קודמיי התגאו בדו־קיום? רק בכאילו. לא נתנו לציבור הערבי את מה שנתנו לציבור היהודי.

"גם מבחינת האוכלוסייה החרדית, המצב איום. יש בתי ספר שהגיעו למצב לא אנושי. בבית ספר בקריית שמואל ילדים חרדים לומדים במרתף מתחת לאדמה, בלי חלונות. בהפסקות תלמידים משחקים בשירותים, כי אין להם איפה לשחק. ראיתי את זה במו עיניי ואיבדתי את העשתונות.

"מגיע להם לקבל את מה שמקבלים כל תושבי העיר. אני צריכה בכלל להסביר את זה? הסעיף המרכזי בהסכמים שלי עם כל הסיעות החרדיות הוא שהסטטוס קוו בחיפה נשמר. אבל גם עם ישראל ביתנו וסיעות אחרות. כלומר, זה חל לכל הכיוונים.

"במהלך הבחירות היו כמה אירועים של חוגי בית, שבהם נשאלתי איך אני עוצרת את ההתפשטות של החרדים בחיפה. זה כאב לי מאוד, לא אשכח את זה. אולי לגשת לאוכלוסייה החילונית ולהאיץ בה להתרבות? עניתי: 'אני לא עוצרת ולא בולמת שום אוכלוסייה'.

"אנשים מקימים את המשפחות כפי שהם בוחרים. הם היו פה עוד לפני שסבא וסבתא שלי הגיעו לכאן מאירופה אחרי השואה. הערבים היו פה אפילו קודם. כולם יקבלו את מה שמגיע להם. איך אפשר לשאול שאלות על עצירה או הדיפה של אוכלוסיות? אתם רוצים לשלוט על ריבוי של אוכלוסיות?"

איך אנשים הגיבו כשאמרת את זה?

"התחילו לצעוק עלי, 'את תמכרי את העיר לחרדים'. אמרתי, 'אוקיי, מה אתם רוצים שנעשה? מה דעתכם שנבנה להם גטו?' היה אפשר לחתוך את האוויר בסכין. אחרי כמה רגעים של שקט אמרתי שנעבור לנושא הבא.

"מתוך קשב וכבוד לאוכלוסייה החרדית, אני מוצאת שהם הראשונים לסייע לי לשמור על הסטטוס קוו. חיפה היא העיר היחידה שיש בה תחבורה ציבורית בשבת, וכך זה יהיה לעולם, אבל לא בכל האזורים. אני עשיתי את הדוקטורט שלי בציריך, וגם שם אין תחבורה ציבורית מלאה בסוף השבוע".

ובכל זאת, אפשרת לקיים אירועים בהפרדה מגדרית, או לגברים בלבד, במרחבים ציבוריים. זה עורר עלייך ביקורת, בפרט מצד ארגונים כמו שדולת הנשים.

"מה שפתוח בפני האוכלוסייה החילונית לא תמיד אפשרי עבור האוכלוסייה החרדית או הדתית. האפליה הזאת היא כן נכונה? כן, אני כל כך ליברלית, שאני מוכנה לתת לכל קהילה לחיות איך שהיא רוצה. אני עד כדי כך ליברלית, שאפילו בארגוני הנשים הן לא מסוגלות להבין עד כמה, ולרדת לסוף דעתי.

"אבל כל זה מאוד שולי בתמונה הכללית של העשייה בעיר. אני לא כאן כדי לחנך את העם, אני לא כאן כדי להיות סמל למנהיגה או מודל לנשים. אני כאן כדי לשפץ ולשקם את חיפה, שלילדים שלנו תהיה אפשרות לחיות טוב, להתפרנס. את כל הדיונים הרחבים האלה, שנוגעים לנושאים שמחוץ לגבולות העיר - דת ומדינה, שלום וביטחון, שוויון מגדרי - חשוב לנהל, אבל אני ממוקדת בעיר שלי. קחו אוטובוס 940, סעו לירושלים ונהלו את הדיונים האלה שם. תנו לי להכניס לחיפה ענפי משק שלא היו בה. תנו לקדם פה תיירות, שבקושי קיימת".

את נלחמת על הרחבת שדה התעופה בחיפה למרות שזהו מהלך שנוי במחלוקת שרבים מהתושבים לא רוצים בו, ומשרד התחבורה העלה לגביו סייגים בטיחותיים משמעותיים.

"משרד התחבורה החליט מזמן לחסל את שדה התעופה בחיפה כי הוא רצה את השטח בשביל נמל חיפה, שניתן בידי הסינים. הנמל הסיני הוא עובדה מוגמרת, לצערי. המנופים כבר בדרך.

"על שדה התעופה אני בהחלט נלחמת, ואמשיך להילחם, כי זו הדרך לפתח ענף כלכלי שיציל את כל הצפון, לא רק את חיפה. מדובר בהארכת המסלול בעוד 600-500 מטר, נוסף על 1,300 המטרים הקיימים, ואז אנחנו נפתחים בהדרגה לכל אירופה. עם שר התחבורה הקודם, בצלאל סמוטריץ', נחתם לפני כעשרה חודשים הסכם שמקדם אותנו לקראת היעד הזה".

זה עדיין לא יאפשר טיסות לרוב מדינות אירופה.

"אני אמשיך לעבוד כדי שהכל יתממש. יש יותר משני מיליארד נוצרים, שהמקומות הקדושים ביותר עבורם נמצאים פה בצפון. חלק גדול מהאדוקים שבהם חיים לא רחוק מאיתנו - ביוון, בסיציליה, בפולין. זה פוטנציאל אדיר לתיירות צליינית, שכל המדינה תרוויח ממנה.

"אם ממשלת ישראל היתה מבינה את גודל האירוע, היא מזמן היתה משקיעה מאות בודדות של מיליונים בשדרוג השדה, וכך מכניסה מיליארד שקל בשנה מענף התיירות בצפון. מתי יקלטו את זה?"

לאורך שנים עוגנות ספינות תיירים בנמל, והם לא בוחרים להישאר בעיר.

"כי זאת תיירות אחרת. התיירים האלה יורדים מהספינות ומייד עולים על אוטובוסים לירושלים, לתל אביב או לטבריה. טיסות לא עובדות ככה.

"אין לי בעיה שלא יישארו רק בחיפה. שיהיו פה בלילה הראשון ובלילה האחרון. לגנים הבהאיים מגיעים בכל שנה בין מיליון למיליון וחצי תיירים. אבל מה קורה? הם עולים למעלה, מצלמים את העיר, משפשפים והורסים לנו את הכבישים והמדרכות, וממשיכים לתחנה הבאה. אני רוצה שהם יישארו פה, יוציאו כסף מהארנק, ישלמו לבתי המלון, למסעדות המדהימות. אנחנו נפתח את הכל יחד. על זה אני עובדת בשנה וחצי האחרונות. התחלתי לעבוד על יותר מ־30 תוכניות במקביל".

מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה על עמדות התושבים ביחס לביצועי העירייה בשנה הראשונה לכהונתך, הראה שבמדדים רבים שביעות הרצון של החיפאים פחתה לעומת תקופת יהב. למשל, מבחינת איכות השירותים העירוניים, הערכת ביצועי העירייה, וגם רמת האמון במנהיגות המקומית.

"ככל שהתרשמתי, הסקר הזה היה מוטה למדי. סקרים לא ניבאו את הניצחון שלי בבחירות. התקשורת הכפישה אותי, זלזלו בי, בקושי ספרו אותי עד החודש האחרון, ובכל זאת ניצחתי.

"אני לא יכולה לעבוד לפי סקרים. נבחרתי לתפקיד כי דיברתי על הטווח הארוך, על קידום תהליכי עומק ממושכים. בחרו בי בגלל חזון ותוכנית מקיפה לעיר, אחרי עשרות שנים של הזנחה, ויום אחרי מה שכולם רואים הוא רק את הבורות בכבישים.

"זה מלכוד, אבל אני יודעת מה אני עושה. בשנה הראשונה התחלתי לזרוע את הזרעים לתוכניות האב ולתוכניות ההתחדשות העירונית. ברגע שהן יאושרו, כל ענפי היזמות, הנדל"ן והעסקים בעיר יתחילו להשתנות. עדיין לא רואים את זה. אנשים מתוסכלים וכועסים, והאמת היא שאני מבינה אותם.

"התחלתי בתהליכים שבטווח הארוך יביאו את חיפה למקום טוב בהרבה. כך העיר הזאת תצמח. אני לא עושה את התפקיד הזה כדי להיות אהובה, ולא למטרות פופוליזם. אין פוליטיקאי בכל המדינה הזאת שפחות דואג לכיסא שלו ויותר מחובר רק למטרות שלו.

"אני מייצרת תהליכים שיידרשו 15-10 שנים עד שיראו את הפירות שלהם. פוליטיקאית רגילה לא היתה משקיעה במה שלא יישא פירות מחר בבוקר. אבל אני לא חשובה, העיר הזאת חשובה, והילדים שלנו חשובים. אני מאמינה שיגיע הרגע שתושבי חיפה יראו ויבינו ויעריכו את זה.

"אי אפשר להשקיע רק בלחם ושעשועים. אני לא נגד כיף, בשום פנים ואופן. אני לא איזו פוריטנית. אני בעד שהעיר תספק את הלחם והשעשועים, ולא העירייה. עיר מבדרת, ולא עירייה מבדרת. אבל בשביל שהעיר תבדר את תושביה, צריך לעודד כלכלה ויזמות, לטפל בתשתיות, בתיירות. ליצוק את הבסיס האיתן שיאפשר את כל זה.

"אני יודעת, כועסים, צועקים, יש עלי עליהום גדול. אני עומדת בכל הבטחה שנתתי לציבור. לא אכפת לי אם יצרחו עלי ויגדפו אותי. זה לא חולף לידי, אבל בטח שלא מזיז אותי מדרכי. אין לי עור של פיל, כמו שנהוג לומר על מי שבוחרת בחיים הפוליטיים. יש לי עמוד שדרה מברזל".

האופק שלך כולל פוליטיקה ארצית?

"לא, ממש לא. לא מוחלט. קיבלתי הרבה הצעות בעבר, וכבר מזמן יכולתי להיות בעשירייה הפותחת בכל מיני מפלגות. אבל אני באתי להציל את חיפה. נקודה. פוליטיקה לא מעניינת אותי. לא חשבתי שאי פעם אכנס לעולם הפוליטיקה, שלא באמת קשור אלי".

המזנון העירוני

כזנב לשיחה בינינו, בואי נדבר על חזירי הבר, שממלאים את חיפה והפכו לחלק מאוכלוסיית העיר.

"בגלל בנייה מואצת נגזלו להם שטחים, והם נכנסו לתוך העיר. במשך שנים עיריית חיפה העסיקה חברה מיוחדת שדיללה אותם בירי. הרגו אותם. היום יודעים שלא רק שזה לא מועיל - זה מזיק. זה העלה את כמות החזירים. כי כשיורים בהם, גיל הפריון יורד, וכמות ההמלטות עולה. כך אוכלוסיית החזירים גדלה משנה לשנה. ברשות הטבע והגנים כבר מבינים את זה. ראינו את המספרים. טיפלו בזה בצורה לא נכונה במשך שנים.

"אנחנו חיים בתוך הטבע, וחייבים למצוא לזה פתרונות. זאת בעיה שקיימת גם בברצלונה, בברלין ובמקומות אחרים בעולם. בהונג קונג בעיית חזירי הבר הפכה חמורה מאוד.

"הזדמן לי לצאת מהאוטו כשמולי ניצב חזיר ענק, וזה לא היה כיף. הם מפחידים, אבל יכולים להפוך למסוכנים רק אם תוקפים אותם, ומי שתוקף הם בעיקר הכלבים. תנים, אגב, הם הרבה יותר מסוכנים, והכמות שלהם הולכת וגדלה במקומות רבים בארץ.

"ירשתי את בעיית חזירי הבר, יחד עם התנהלות לקויה בכל הקשור לטיפול באשפה. את רואה חזיר נובר בהררי אשפה, ושואלת את עצמך, איך זה קרה? זה קרה כי אנשים לא משליכים אשפה לתוך הפחים. העיר הפכה למזנון פתוח עבור החזירים, אכול ככל שתוכל.

"יש לנו עבודה קשה לקבע את פחי האשפה, לנסות להבטיח שיישארו סגורים. עשינו פיילוט באחת השכונות, עם פחים קשורים שאי אפשר להפוך אותם, והחזירים כמעט לא מגיעים.

"מתברר שיש מאות תושבים שמאכילים את החזירים. דייר אחד מאכיל את החזירים, והשני אומר, 'אני לא יכול לצאת מהבית'. יש אנשים שבמקום ללכת לפח הזבל לזרוק את האשפה, שופכים אותה מהחלון אל החצר, וככה החזירים מגיעים.

"אנחנו נתחיל להטיל קנסות, וגם נכניס קמפיין הסברה לתושבים להפסיק להאכיל את החזירים, אחרת הם לא יפסיקו להגיע לפה בהמוניהם לאכול במזנון".

במילים אחרות, זאת האחריות של התושבים?

"זאת אחריותי, אבל גם התושבים צריכים לקבל אחריות, לא רק לזרוק את האשמה עלי. גזמו שני ענפים יותר מדי - ראש העיר אשמה. לא אספו את האשפה - ראש העיר אשמה. יש חזירי בר - ראש העיר אשמה. היא בעצמה, במו ידיה, הביאה את חזירי הבר לחיפה".

עינת קליש רותם // צילום: פיני מ.סילוק

תגובות

מבז"ן נמסר: "קבוצת בז"ן מנהלת שיח פתוח ושקוף מול כל הגורמים הממשלתיים והמקומיים הרלוונטיים, כדי לאפשר את קיומה של תעשייה חיונית ובת קיימא, המהווה עוגן למשק אנרגיה עצמאי למדינת ישראל. בז"ן תמשיך לפעול בכל עת למען הבטיחות, איכות הסביבה ואיכות החיים של עובדיה ושל כל השכנים המתגוררים בסמיכות אליה".

מוועד עובדי עיריית חיפה נמסר: "אוי לעיר שזאת הנהגתה. מדובר באוסף של שקרים והטעיות פושעות, שזועקות את חוסר יכולתה של ראש העיר לנהל את העיר. ראש העיר ותומכיה מנסים להתכסות בטענות ובשקרים שהם מטילים על ראשיהם של העובדים המקצועיים והמסורים ועל נציגיהם - הוועד הנבחר - כדי לשקם את התדמית הציבורית השלילית שלה, שאותה היא רוכשת בזכות העשייה, או יותר נכון אי העשייה שלה, לטובת העיר והתושבים.

"הניסיון להציג מצג שווא כאילו העובדים והוועד אחראים לכישלונותיה, תוך אמתלות שווא של דאגה לקופה הציבורית לצד ייעול המערכות - כל אלה זועקים לשמיים. מנגד, היא שוכרת שירותים של יועצים מיותרים, חברות חקירה הזויות ומינוי סגנים ומנהלות לשכה ועוזרים ללא מגבלה, במיליוני שקלים וללא כל מתן דין וחשבון לבוחר.

"קליש לא מסיירת בגנים, למרות שהוועד הנבחר הציע זאת להנהלה כמה פעמים. גם לא באגפי העירייה. היא מנותקת מציבור העובדים ומציבור התושבים. רק לאחר מאבק עיקש ונחוש של הוועד הנבחר, כולל נקיטת עיצומים וסנקציות, נאלצה ראש העיר לחתום על הסכם המשפר את שכרן של הסייעות במיליון שקלים בשנה, וזאת כתנאי לחזרה לניהול משא ומתן במסגרת סכסוך העבודה הקיים.

"קליש לא מכבדת הסכמים שהיא חתמה עליהם. לא הסכם המצילים, לא הסכמי פרישה, ולא הסכם ההבנות, שנחתם לאחר השביתה.

"ועד העובדים הנבחר שמר, שומר וישמור על כלל ציבור העובדים, וכמובן ישמח מאוד אם ראש העיר והנהלת העירייה יתמקדו בעבודה שלשמה נבחרו ויטפלו בדברים שבאמת חשובים וכואבים לציבור".

יונה יהב, ראש עיריית חיפה הקודם, ביקש שלא להתייחס לדברים בכתבה.

גורם בכיר לשעבר בעירייה מסר: "לעיריית חיפה הוענק לפני כעשור מעמד 'עיר איתנה' מטעם משרד הפנים, ועוד שלל פרסים על ניהול תקין ממשרד התחבורה, ממשרד הפנים וממפעל הפיס. לאורך שלוש הקדנציות של יונה יהב העירייה מעולם לא היתה בגירעון, ולצד זאת, העיר התחתית פותחה באופן נרחב וזכתה על כך בשנת 2018 בפרס בוועידת החדשנות העולמית בברצלונה. אלפי קילומטרים של כבישים ומדרכות רובדו ושופצו, הוקמו שש שכונות חדשות, פארקים, מרכזים קהילתיים וכ־100 גני ילדים חדשים. בשנת 2017 שופץ מרכז הכרמל בהשקעה של 50 מיליון שקלים, וכל זה על קצה המזלג. כך לא מתנהלת עיר מדשדשת, ובוודאי לא עיר עם מחסור תקציבי".

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.

Football news:

Pioli about 2:2 with Napoli: One point is a good result
Gattuso on Milan's penalty: the Rule needs to change. Jumping with your hands behind your back is another sport
Milan will offer 25 million euros for Celtic defender Ayer
Klopp on plans: Four years at Liverpool. After that, I want to do nothing for a year
Rogers Pro 1:4 with Bournemouth: Leicester play well only 45 minutes after the break
Inter and Roma are Interested in Garay
Liverpool want to sell Lovren, not let Him go as a free agent. Zenit are Interested in the player